שיטיון-דימנציה

מצב של ירידה בתפקוד הקוגניטבי של האדם.

מופיעה לרב בגיל הזיקנה השכיחה בהן היא מחלת אלצהיימר.

גורמת לליקויים משמעותיים בתחום החברתי והתעסוקתי.

שיטיון יכול לגרום גם לירידה תפקודית עד ריתוק לכיסא גלגלים.

קיים קושי בתהליכי זיכרון, קשב, חשיבה והבנה. קיימים שינויים במצבי רוח לעיתים אי שקט ולעיתים מצב דיכאוני.

המחלה יכולה להיות פרוגריסיבית וכאן הפגיעה הקוגניטיבית והתפקודית היא יותר.

סיבות לשיטיון

1. מחלת אלצהיימר.

2. על רקע וסקולרי

3. כתוצאה ממחלת פרקינסון

4. כתוצאה מטראומה.

מקור המונח באנגלית{DEMNTIA] הוא מ לטיני –{DE-מחוץ,MENS-דעת}.

תסמינים

תסמינים מוקדמים מתבטאים בשינויים באישיות או התנהגות, כך שקשה לשים לב שמדובר בשיטיון.

עם התקדמות המחלה הולכים ומתגברים השינויים הקוגניטיביים.

אבחנה

האבחנה מתבצעת ע"י זיהוי התסמינים והסיבות.

מבוצעת בדיקה פסיכיאטרית אשר בודק מצבו הקוגניטיבי של המטופל.

נדרשות גם ביצוע בדיקת C.T וMRI.

טיפול

הטיפול מבוסס על סיבת השיטיון.

ברוב המקרים הטיפול אינו יעיל.

ניתן לתת טיפול בבנזודיאזפינים להפרעות שינה.
תרופות אנטי דיכאוניות, תרופות אנטי פסיכוטיות לטיפול במצבים של פסיכוזה.

חאלד דראושה
מנהל מרחביה