אלצהיימר- למי פונים ומתי?

בכל מקרה בו קרוב משפחה מראה סימנים של שינוי פיזיולוגי או התנהגותי, החורגים ממצבו הנורמלי, יש לפנות לרופא המשפחה.

על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר באוכלוסייה מבוגרת.
 בחשד למחלת אלצהיימר, המתבטאת בירידה בזיכרון ובדמנציה, יש לפנות לעזרה רפואית מקצועית לאבחון הבעיה בזמן.

 בשלב ראשוני, הכתובת היא רופא משפחה.

היות שישנם מצבים רפואיים רבים העלולים לגרום למצב זה, יש לעבור בירור מקיף על מנת לגלות את האבחנה ולטפל בה בהתאם.
עם זאת, בגלל שמדובר בסימנים של ירידה בזיכרון והפרעות תפקודיות, מומלץ להיוועץ במומחה גריאטרי בנושא.

כלומר, על רופא המשפחה להפנות את המטופל לרופא מומחה בתחום הנוירולוגיה או פסיכו-גריאטריה.
כחלק מהבירור, הרופא ישלח את המטופל להדמיה מוחית, שיכולה להיות CTאו MRI, לשלילת בעיה מוחית אחרת.
 אבחנה ודאית של אלצהיימר יכולה להתבצע על-ידי ביופסיה מוחית בלבד, שאינה נעשית באופן שגרתי, אלא במקרים חריגים בלבד.

לכן, אבחנה של מחלת אלצהיימר מתבצעת בעיקר על-ידי שלילת גורמים אחרים שיכולים ליצור תמונה קלינית דומה.

בין המחלות הרבות שעלולות לגרום לבלבול והפרעה בזיכרון:

• סוכרת – אנשים הסובלים מסוכרת עלולים להגיע, לעיתים, למצב של חוסר סוכר בדם (היפוגליקמיה), המוביל לתחושת בלבול.
  מצב זה יכול להיפתר בקלות על ידי נטילת סוכר.
• תת פעילות של בלוטת התריס.
• חוסר ויטמין B12.
• תהליך תופס מקום – כמו, לדוגמה, גידול (שפיר או ממאיר) הממוקם באזור מוחי הגורם לסימנים קליניים אלו ומדמה אלצהיימר.
• דמנציה על רקע וסקולרי – מתרחשת כאשר חלקים מהמוח אינם מקבלים מספיק דם.
  קורה בעקבות חסימה של כלי דם על ידי טרשת עורקים מקומית או תסחיף ממקום אחר.
  סוג זה של דמנציה שכיח באנשים בעלי עבר של אירוע מוחי או בסיכון לאירועים מוחיים.

בהקשר של ייעוץ גריאטרי, חשוב לזכור שהטיפול הרפואי במבוגר הצלול והעצמאי אינו שונה מטיפול רפואי במבוגרים צעירים, לכן תפקידו העיקרי של הגריאטר הוא לייעץ במקרים בהם הקשישים חורגים מהתנהגותם.

יש לציין גם שישנם יתרונות ברורים להמשך טיפול אצל רופא המשפחה: הוא מכיר את המטופל ואת ההיסטוריה הרפואית שלו.

כמו כן, המחלות מהן סובלים קשישים עצמאיים חופפות ברובן הגדול למחלות האופייניות למבוגרים צעירים יותר.

מתי להתייעץ עם נוירולוג או פסיכו-גריאטר?

רצוי להתייעץ בעיקר בנוגע לבעיות של:

• ירידה בזיכרון
• ירידה תפקודית
• הפרעת התנהגות
• דיכאון
• הפרעות יציבות, הליכה ונפילות

מצבים אלו דורשים בירור מעמיק האורך זמן ומצריך מומחיות בתחום. על כן, יש להיוועץ ברופא מומחה.
בבדיקתו, הרופא המומחה יבצע מבחן קוגניטיבי מלא (mini mental), בדיקה נוירולוגית מקיפה ומבחן לבדיקת דיכאון.

תקווה חדשה לחולי אלצהיימר?

מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם סובלים מאלצהיימר, כאשר הסיכון לחלות בה עולה עם הגיל – שליש מהאנשים מעל גיל 80 יסבלו מאלצהיימר.

טיפול חדשני מעניק תקווה לעיכוב הופעת המחלה.

מחלת האלצהיימר השייכת למשפחת מחלות הדמנציה, באה לידי ביטוי בבעיית זיכרון עמוקה ומתקדמת (שאינה קשורה למתח נפשי) ובנוסף, מלווה בקשיים בשיפוט, קשיים בקבלת החלטות, התמצאות בזמן ובמרחב והפרעות התנהגותית כמו דיכאון חרדה ובלבול. כל הפגיעות מובילות לירידה בתפקוד האישי, המשפחתי והחברתי.
גורמי הסיכון המשמעותיים לאלצהיימר הינם גיל מבוגר, מחלות שפוגעות בכלי דם כמו סוכרת ויתר לחץ דם וגורמים גנטיים, המגבירים את הסיכון למחלה ואת חומרתה, מופיעים בכ-10% מהחולים.

אבחנת אלצהיימר מתבצעת על ידי בדיקות, מבחנים נוירוקוגנטיביים, ושאלון רפואי שנעשה על ידי נוירולוג או מומחה לאלצהיימר.

כיום, קיימים מספר טיפולים תרופתיים שונים לאלצהיימר.

לטיפולים תרופתיים יש תופעות לוואי ובנוסף מחקרים מצביעים על כך שהם משפיעים על האטת התקדמות המחלה למשך זמן מוגבל.

הטיפול החדשני של נוירוניקס:

הנוירואד (neuro AD) הינו מכשיר לא פולשני שמשלב תרגול קוגנטיבי עם גירוי אלקטרומגנטי חיצוני שמכוון ל- 6 מרכזים חשובים במוח שנפגעים במחלת האלצהיימר.

מחקרים רבים, מזה מספר שנים, מצביעים על כך שתרגול קוגנטיבי מפחית את הסיכון להופעת אלצהיימר, ומעכב את הופעת המחלה.

הגירוי האלקטרומגנטי מוביל לעליה באספקת הדם ובתצרוכת הסוכר שמצביעה על פעילות מטבולית מוגברת באזורים שמקבלים את הגירוי.

התרגול הקוגנטיבי מתבצע על ידי ביצוע שאלות ותרגילים ברמת קושי הולכת ועולה בהתאם ליכולתו של המטופל, ומכוונות במיוחד לתרגול התפקודים והאזורים המוחיים שנפגעים במסגרת מחלת האלצהיימר.

הטיפול מוביל לשיפור ביכולת הקישוריות בין אזורים שונים במוח ובכך מסייע בשיפור היכולת הקוגניטיבית ובעיכוב התפתחות אלצהיימר.

הטיפול בטוח, יעיל ואינו כואב. ובנוסף, ניתן לשלב אותו עם הטיפול התרופתי.

הוא מתבצע חמישה ימים בשבוע למשך 6 שבועות כשהשיפור נמשך לכ-9 חודשים.

לאחר פרק זמן זה יש צורך בסבב טיפול נוסף.

הוא מומלץ לחולים עם אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית.

הוכחות מחקריות ליעילות הטיפול

הטיפול נחקר בארץ בבי"ח אסף הרופא ובבי"ח של אוניברסיטת הארוורד בבוסטון ארה"ב.

בנוסף כיום מתבצעים מחקרים נוספים בארה"ב ובאירופה.

הטיפול מאושר לשימוש על ידי הCE האירופי ומשרד הבריאות הישראלי.

המסקנות ממספר מחקרים שונים כוללות:

• שימוש בנוירואד למשך 6 שבועות הוביל לשיפור של 4 נקודות במבחן הקוגניטיבי המקובל לבחינת מצבם של חולי האלצהיימר (הADAS cog), הגבוה מהשיפור הנמדד תוך שימוש בתרופות,בקרב חולים עם אלצהיימר קל – בינוני.
  השיפור היה משמעותי סטטיסטית בהשוואה קבוצת הביקורת שקיבלה טיפול דמה (placebo).
• במחקרים, לא נמצאו תופעות לוואי לטיפול בנוירואד.
• מלבד השיפור במבחנים ניתן היה לראות שינוי בתפקוד של המוח.
  השיפור נראה על ידי שיפור בסריקות f-MRI וכן במדד הc-TBS שמצביעים על יכולת המוח לבצע שינויים ועל יכולת התפקוד המוחית (brain plasticity).
  ההשפעה על יכולת הקישוריות במוח היא קריטית בכדי לשפר ולשמר את התפקוד המוחי.