מחלת אלצהיימר – מיתוסים

אלצהיימר – מיתוסים

מיתוס מספר 1: אובדן הזיכרון הוא תהליך טבעי הקשור בהזדקנות.

מציאות: בעבר האמינו שאובדן הזיכרון הוא תהליך נורמאלי שקשור בהזדקנות, לעתים קרובות התייחסו גם לאלצהיימר, כהידרדרות טבעית שקשורה לגיל.

כיום המומחים מזהים אובדן זיכרון חמור, כתסמין למחלות קשות.

על השאלה האם הידרדרות הזיכרון עד לרמה מסוימת היא תהליך טבעי, עדיין אין תשובה.

אנשים רבים חשים שהזיכרון שלהם מתעמעם ככל שהם מזדקנים, אולם התחושה הזאת עדיין לא נבדקה ולא הוכחה באופן מדעי.

מיתוס מספר 2: מחלת האלצהיימר אינה מחלה קטלנית.

מציאות: מחלת אלצהיימר לא מותירה ניצולים.

היא הורסת תאי מוח וגורמת לשינויים בזיכרון, להתנהגות בלתי צפויה ולאובדן תפקודים מסוימים של הגוף.

בקצב איטי ובאופן מכאיב היא גוזלת מהאדם את זהותו, את יכולתו לתקשר עם הסביבה, לחשוב, לאכול, לדבר, ללכת ולמצוא את דרכו הביתה.

מיתוס מספר 3: רק זקנים יכולים לחלות במחלת האלצהיימר

מציאות: מחלת אלצהיימר תוקפת גם אנשים בשנות ה- 30, ה- 40 ואף ה- 50 לחייהם.

במקרים כאלו היא מכונה מחלת אלצהיימר מוקדמת.

מיתוס מספר 4: שתייה מפחיות עשויות אלומיניום, או בישול בסירים ומחבתות שעשויים מאלומיניום, עלולים לגרום להופעת מחלת אלצהיימר.

מציאות: במהלך שנות ה- 60 וה – 70 הועלה חשד שאלומיניום עלול לגרום להופעת מחלת אלצהיימר.

חשד זה עורר דאגה לגבי החשיפה לאלומיניום בשימוש יומיומי באמצעים כמו סירים ומחבתות, פחיות משקה, נוגדי חומצה ודאודורנטים.

לאורך השנים שעברו מאז, המחקרים לא הצליחו להוכיח שאלומיניום אכן משחק תפקיד בגרימת מחלת אלצהיימר.

כיום, המומחים מתמקדים במחקריהם בנושאים אחרים, מעטים בלבד מאמינים שחשיפה לאלומיניום בשימוש יומיומי, מהווה סיכון כלשהו.

מיתוס מספר 5: אספרטים (סוג של ממתיק מלאכותי) גורם לאיבוד הזיכרון

מציאות: הממתיק המלאכותי, המשווק תחת שמות מותג כמו נוטראסוויט ואקוואל, אושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בשנת 1996, לשימוש בכל סוגי המזון והמשקאות.

מאז האישור, הועלו דאגות בנוגע להשפעתו של האספרטים על הבריאות.

בהודעה של מינהל המזון והתרופות האמריקאי שפורסמה בחודש מאי 2006, נטען כי המינהל לא קיבל שום הוכחה מדעית, שתוביל לשינוי בהחלטתו, לגבי בטיחות השימוש באספרטים עבור רוב האוכלוסייה.

המינהל טוען שהחלטתו מתבססת על יותר מ- 1001 מחקרי מעבדה ומחקרים קליניים.

מיתוס מספר 6: חיסונים נגד שפעת מעלים את הסיכון להופעת מחלת אלצהיימר

מציאות: רופא אמריקאי שרישיונו עוכב, העלה תיאוריה, על פיה חיסונים נגד שפעת מעלים במידה רבה את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר.

מספר מחקרים של הזרם המרכזי מקשרים חיסונים נגד שפעת וחיסונים אחרים, לירידת הסיכון להתפתחות של מחלת האלצהיימר ולבריאות טובה יותר באופן כללי.

מיתוס מספר 7: חומרי מילוי דנטאליים שעשויים מכסף מגבירים את הסיכון להופעת מחלת אלצהיימר

מציאות: בהתאם למחקרים המדעיים הטובים ביותר הקיימים, לא קיים קשר בין חומרי מילוי דנטאליים ובין מחלת האלצהיימר.

החשש לקשר ביניהם עלה, משום שחומרי מילוי מ"כסף" עשויים מסגסוגת (תערובת של מתכות) המכילה בדרך כלל כ- 50% כספית, 35% כסף ו- 15% בדיל.כספית היא מתכת כבדה וידוע שבמצבים מסוימים היא רעילה ומסוכנת למוח ולאיברים אחרים בגוף.

מדענים רבים סבורים שהמחקרים הקיימים מהווים הוכחה מספקת לכך שהסגסוגת המשמשת למילויים דנטאליים, אינה מהווה גורם סיכון מרכזי בגרימת מחלת אלצהיימר.

גופים שעוסקים בבריאות הציבור, כולל מנהל המזון והתרופות האמריקאי וארגון הבריאות העולמי, מאשרים את המשך השימוש בסגסוגת כחומר בטוח, חזק, ולא יקר לצורך שיקום דנטאלי.

מיתוס מספר 8: קיימים טיפולים שמסוגלים לעצור את התקדמות מחלת אלצהיימר

מציאות: נכון לעכשיו, לא קיים טיפול שיכול לרפא את מחלת אלצהיימר, לעכב אותה, או לעצור את התקדמותה.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תרופות שמאטות את החמרת התסמינים באופן זמני, לתקופה של 6 עד 12 חודשים בממוצע, עבור כ- 50% מהמשתמשים בהן.

טיפול בהתפשטות מהירה של מחלת אלצהיימר

חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו גישה חדשה שעשויה לסייע בטיפול בהתפשטות מהירה של מחלת אלצהיימר.

המאמר המתאר את המחקר נבחר לאחרונה למאמר השבוע על ידי כתב העת היוקרתי Biological Chemistry והתפרסם ככתבת השער.

הגישה שפותחה על בסיס ממצאי המחקר ושעשויה להוביל לפיתוח תרופה נרשמה כפטנט על ידי יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, המציעה ברישיון את זכויות הפיתוח.

מחקר זה היה השלב האחרון בעבודת הדוקטור של ד"ר ארז פודולי (פּוֹדוֹלִי) מהאוניברסיטה העברית. 

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, שמובילה לתהליך הדרגתי של אובדן זיכרון, בלבול ותשישות גופנית.

אחוז ניכר מאוכלוסיית חולי אלצהיימר סובלים מהתפשטות מהירה במיוחד של המחלה. 

במחקר, שבוצע במכון למדעי החיים ע"ש סילברמן, פתרו החוקרים את התעלומה המעסיקה מדענים מזה זמן רב: מדוע אנשים הנושאים את הגֶן המוטנטי BChE-K מועדים להתפשטות מהירה יותר של מחלת אלצהיימר בהשוואה לאנשים הנושאים את הגרסה הרגילה של הגן (BChE).

הגן הנושא מוטציה זו מופיע בקרב 20 אחוז מהאוכלוסייה הישראלית. 

מחלת אלצהיימר מאופיינת ברמות נמוכות של השליח העצבי אצטילכולין.

החלבון המופק מהגן המוטנטי מפרק אצטילכולין בקצב איטי יותר בהשוואה לגן הרגיל,.

לכן באופן תיאורטי, אנשים הנושאים את הגן המוטנטי אמורים להיות מוגנים יותר מאחרים מההשפעות ההרסניות של המחלה.

נשאי הגן המוטנטי אומנם מראים עיכוב בהתפתחות המחלה, אך כאשר המחלה לבסוף מתפרצת אצלם, היא מתקדמת בקצב מהיר יותר ולא מגיבה לתרופות.

נשאי הגן המוטנטי חשופים לסיכון גבוה יותר להתקדמות מהירה של המחלה. 

הסיבה למצב חריג זה היתה עד כה בגדר תעלומה למדענים, אך המחקר הנוכחי הוכיח שהחלבון המוטנטי נכשל בהגנה מפני המשקעים המוחיים הרעילים (פלאקים) שנוצרים במחלת אלצהיימר.

ממסקנות המחקר נובע שהחלבון התקין, אותו ניתן להפיק מחלבון של עיזים מהונדסות בחברה האמריקניתPharmathene  , עשוי להתאים לפיתוח תרופה חדשה לעיכוב התקדמות המחלה.

לסיכום

מחלת האלצהיימר היא מחלה קשה וחשוכת מרפא.

במקרה של חשד למחלה, יש לפנות לרופא לביצוע מבחנים קוגניטיביים שיסייעו לאבחנה, בשילוב עם הערכה של בני משפחה או מכרים.

מומלץ לבצע תרגול קוגניטיבי ככל שאפשר.

מרגע תחילת התפרצות המחלה, ניתן לשלב גם טיפול תרופתי.