כל מה שרציתם לדעת על העברת קשיש למוסד סיעודי ולא העזתם לשאול – מורה נבוכים
מי מוגדר במצב סיעודי?
כאשר אדם אינו מסוגל יותר לקיים תפקוד שגרתי בסיסי בכוחות עצמו, הוא נקרא "סיעודי".
מצב זה מאפיין בדרך כלל קשישים בגילים מתקדמים (אבל לא רק).
אחד המצבים היותר קשים עבור משפחות, הוא כאשר בן משפחה יקר, נזקק לעזרה צמודה,לצורך תפקודו השוטף.

איך נתמודד עם מצב כזה?
כמובן שההתמודדות האידיאלית היא שהמשפחה תצליח לגייס עזרה מתוך עצמה לטפל בקשיש הנזקק.
בארצות מפותחות פתרון זה לא אפשרי יותר. לא ניתן להקצות בן משפחה שיתמסר 24 שעות ביממה לצורך כך.
על המשפחות לגייס עזרה מבחוץ מסוג מטפל אישי לאותו בן משפחה.
אכן מרבית המשפחות בארץ בוחרות בפתרון זה.
מה עושים אם גיוס מטפל אישי אינו מתאפשר?
קיימים נסיבות, כלכליות, רפואיות ואחרות, בהן הפתרון של מטפל אישי אינו מספק או לא מתאפשר.
במקרים אלה, יש לשקול העברת בן המשפחה למוסד סיעודי.
המוסדות הסיעודיים נותנים פתרונות נאותים לצרכים הטיפוליים של הקשישים הסיעודיים ובני משפחותיהם.
מהי הדילמה?
קשישים שהם עדיין שמורים במידת מה (שלפחות תודעתם צלולה ויש להם עדיין שליטה מסויימת על גופם) יביעו בדרך כלל התנגדות לעזוב את ביתם.
מעבר כזה גורם להם לאבד את האוטונומיה התפקודית שעוד נותרה להם.
לפיכך יש לשקול מעבר למוסד סיעודי רק אם טובת היקר שלנו מחייבת צעד כזה.
הכל למענם ,הינה כמה מאמרים שיעשירו את הידע שלכם ויתנו להם ביטחון :
מהו מוסד סיעודי?
בניגוד לעבר, כל נושא המוסדות הסיעודיים מוסדר על ידי משרד הבריאות. אין יותר מוסדות "פיראטיים".
כל מוסד סיעודי חייב לעמוד בקריטריונים מחמירים של משרד הבריאות. קריטריונים אלה מבטיחים שכל המוסדות הסיעודיים, מספקים סל שירותים עבור כל הצרכים של המטופלים הסיעודיים.
מאחר ורוב רובם של המטופלים במוסדות הסיעודיים קשישים, הם נקראים גם "מרכזים גריאטריים".
מה אם כן ההבדל בין אותם מוסדות?
גם אם כל המוסדות הסיעודיים נדרשים לאותה חבילת שירותים, עדיין קיים הבדל בין המרכזים הגריאטריים השונים.
ההבדלים הם מטבע הדברים במיקום, אך גם באופי המוסד.
מנהלים שונים מעניקים דגשים שונים למה שחשוב לדיירי המקום ובני משפחותיהם.
מה שהכי מאפיין את המוסדות השונים הם דווקא אותם שירותים מהם מעבר לחבילה הבסיסית של משרד הבריאות.
לדוגמה חוגים מיוחדים, פעילויות מיוחדות ומאפיינים יוצאי דופן של המוסד.
אלה מהווים את "הערך המוסף" של המוסד הסיעודי.
מה כוללים דרישות משרד הבריאות?
קודם כל תקינה של כוח אדם.
לדוגמה נדרשת הקצאה של צוות אחים ואחיות מדופלמים. לכל מחלקה של 30 מטופלים יש להקצות רופא במשרה מלאה.
תקינה של שירותים.
לדוגמה החובה להעניק טיפולים משמרים כמו פיסיותראפיה, ריפוי בעיסוק וכיו"ב. גישה ללחצני מצוקה.
תקינה של איכות השרות. כמו לדוגמה איכות המזון.
משרד הבריאות מקפיד לערוך ביקורות תכופות לבדוק שהמוסד הסיעודי עומד באותם קריטריונים.
מוסד שלא עומד בהם – ייסגר!
מה נדרש כדי להעביר קרוב משפחה למוסד הסיעודי?
מדובר בקצת "טירטור בירוקרטי" אך אין צורך "להלחץ".
העובדים הסוציאליים של המוסד הסיעודי יוכלו לסייע לנו בכך.
כדי להעביר קרוב יקר למרכז גריאטרי עלינו להמציא לו מה שנקרא "קוד" ממשרד הבריאות.
לצורך כך יתכן ותדרשו לעבור "מבחן הכנסה", כדי להוכיח שאין ביכולתכם הכלכלית להעסיק מטפל פרטי.
בנוסף תידרשו למלא טפסים נוספים ולהחתים עליהם צוות רפואי.
השגת הקוד, הוא אשר מאפשר לנו לקבל את מימון ההעברה והשהיה במרכז הגריאטרי.
מי מממן לנו את השהיה במוסד הסיעודי?
גם כאן מדובר בנושא מעט מורכב.
המימון תלוי באיזה סוג מחלקה מאושפז הקרוב שלנו.
השהיה במחלקות הקלות יותר שמיועדות לאנשים צלולים (שנקראים "תשושי גוף") הוא במימון משרד הרווחה.
השהיה במחלקות הסיעודיות ומחלקות לתשושי נפש (מטופלים דמנטיים או חולי אלצהיימר) הוא באחריות משרד הבריאות.
ואילו השהיה במחלקות לסיעוד מורכב (למטופלים שזקוקים לטיפול רפואי צמוד 24 שעות ביממה) הוא במימון קופות החולים.
גם בנושא זה, אין סיבה להלחץ. אם הקרוב שלנו, נניח הפך מסיעודי לסיעודי-מורכב, העובדים הסוציאליים יוכלו לסייע לנו למלא מחדש את הטפסים הדרושים.
כמה עולה בכלל שהיה במוסד סיעודי?
עלות שהיה של מטופל במוסד סיעודי עומד כיום על כ-16,000 שקלים.
אם נניח מדובר על מטופל ערירי שאין לו קרובי משפחה, כל העלות הזו נופלת על משרד הבריאות.
אז גם אם קיבלנו קוד ממשרד הבריאות, נידרש לשלם עבור האישפוז?
כנראה שכן.
משרד הבריאות ינסה להשתמש בכספים הפנויים של המטופל לצורך מימון שהייתו במוסד.
אם הוא מאתר סוגי קצבאות (כמו לדוגמה פנסיה) שהמטופל זכאי להן הוא ינסה קודם לנצל אותן.
על אחת כמה וכמה אם הוא מגלה בעלות על רכוש.
רק כאשר משרד הבריאות מוצא שאין למטופל הכנסה פנויה הוא יממן את השהיה במוסד הסיעודי.
ואז המימון הוא מלא?
עדיין לא תמיד!
יש גם מה שנקרא "מזונות הורים".
לעתים, לאחר שתעברו את מבחן ההכנסה, תידרשו לממן חלק מעלות השהיה.
דרישה זו לא תעלה על 10% מעלות האישפוז.
אם עול גידול ילדיכם מקשה עליכם לעמוד בתשלום, תוכלו לבקש פטור.
לצורך כך תדרשו למלא טפסים נוספים לגבי גובה הכנסותיכם.
גם בכל ההליך הזה יוכלו לסייע לכם העובדים הסוציאליים של המוסד.
במה עוד נוכל להיעזר בעובדים הסוציאליים של המוסד הסיעודי?
בכל הנושא של "מיצוי זכויות".
לקשישים שונים, זכויות שונות, והנושא סבוך.
העובדים הסוציאליים יעשו לנו סדר בבלגן ויעזרו לנו למצות את מירב הזכויות המוקנות לקרוב שלנו.בנוסף – העובד הסוציאלי ילווה את המשפחה וינסה לעזור עד כמה שאפשר בקשייה האישיים בכל הקשור למעבר.
איך נבחר את המוסד הסיעודי המתאים ביותר ליקיר שלנו?
כל אחד היה רוצה להעניק לבן משפחתו הקשיש את הטוב ביותר.
גם כשמדובר במוסדות סיעודיים, לא צריך להתפשר.
אין תחליף לביקור במוסדות השונים.
חשוב לבחון את שלושת הקריטריונים הבאים:
- האם המוסד קרוב למקום מגורינו.
- מהו הערך המוסף של המוסד. האם הוא מתאים ליקירנו?
- האם מתקיים חיבור טוב בינינו לבין הנהלת המוסד.
על Tender Loving Care – TLC, רשת מוסדות סיעודיים
לרשת TLC שבעה בתים הפרושים ברחבי הארץ:
- מרכז גריאטרי צומת סביון באור יהודה
- מרכז גריאטרי נוף חן ברמת גן
- מרכז גריאטרי הדרים ברמת גן
- מרכז גריארטי TLC הוד השרון
- מרכז גריאטרי נוף חדרה
- מרכז גריאטרי נוף הגפן בחיפה
- מרכז גריאטרי בית משכנות זהב בחדרה
הבתים שלנו מיועדים לקשישים בכל רמות התפקוד: תשוש, סיעודי, תשוש נפש וסיעודי מורכב – אלה נותנים מענה לבעיות רפואיות וסיעודיות בהתאם למצבו של הקשיש.
אצלנו מקפידים להעניק ליקיריכם שירות מקצועי, איכותי, חם ומזמין.
הערך המוסף שלנו
מלבד סיפוק כל הצרכים הסיעודיים והרפואיים, אנו ב-TLC מקדמים אורח חיים פעיל ובריא. קידום זה כולל פעילויות העשרה וחיי חברה, לצד רמת אירוח גבוהה. אנו מספקים מלונאות נאותה, אוכל משובח ואת הטיפול המקצועי והמסור ביותר עבור יקירכם.
בנוסף, אנו מעניקים חשיבות לכך שתהיו שותפים מלאים בחייהם של יקיריכם. נדאג תמיד לעדכן אתכם באופן אישי ובזמן אמת, על מצבו הסיעודי והרפואי של בן משפחתכם.
מהי אפוטרופסות ומתי היא נדרשת?
מינוי אטופרופוס לענייני גוף נדרש כאשר הקשיש מגלה סימני דמנציה.
אפוטרופוס הוא אדם או עמותה שממונה על-ידי בית המשפט לדאוג לענייניו של מי שאינו מסוגל לנהלם בעצמו.
לאפוטרופוס הסמכות לייצג את הקשיש בכל ההחלטות הרפואית.
איך מקבלים אפוטרופסות לענייני גוף?
הרופא שלנו ממלא תעודת סיכום רפואי שמאשרת שהקשיש אינו כשיר יותר לטפל או להחליט בענייניו הרפואיים.
בית המשפט ימנה את האפוטרופוס לאחר שהשתכנע שהוא ישמור על טובת הקשיש.
גם קשיש שעדיין מתפקד יכול להיערך מבעוד מועד למצב עתידי שבו לא יוכל לקבל החלטות. זאת על ידי מתן יפוי כוח מתמשך לאדם אחר.
כל ההליכים האלה מלווים בזכויות לשני הצדדים – גם לאפוטרופוס וגם לקשיש שמונה לו אפוטרופוס.
העובדים הסוציאליים שלנו מלווים את בני המשפחה בכל ההליך הבירוקרטי/משפטי לצורך מינוי האפוטרופוס לקשיש.
צרו אתנו קשר עוד היום במספר 072-3940230 או השאירו פרטיכם כאן ואנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי.

מתלבטים מה מתאים לצרכים שלכם ?
מוזמנים לשיחת אבחון והכרות עם נציגי הרשת. בשיחה נציג בפניכם את האפשרויות השונות ולאור מצבו של בן המשפחה שלכם נמליץ על השיבוץ המוצע.