מרכז גריאטרי בוטיק – יש דבר כזה! איכות חיים ועושר חברתי בבית האבות "הדרי

בית האבות "הדרים" נמצא ממש במרכז רמת גן. בשכנות לספרייה הציבורית ולתיאטרון "הספרייה", תיאטרון הבית של "בית צבי". באנו לבקר כדי להתרשם מהמקום ולשאול כמה שאלות את המנהל דרור טייטלבום.

כיצד אתם מנצלים את המיקום הייחודי שלכם?

מנצלים בהחלט!

אנחנו יוצאים לבתי הקפה השכונתיים שנמצאים באזור, או בית הקפה הסמוך של תיאטרון הספרייה. רבים מהדיירים שלנו שקוראים ספרים מהספריה המצויה בבית האבות אף מנויים בספריה הציבורית הסמוכה ומבקרים בהצגות התיאטרון.

אם כך הדיירים שלכם צלולים

כן, כל הדיירים במקום הם צלולים,  המקום שלנו הוא בעצם סוג של בית מלון. "הדרים" מתפקד על קו התפר בין דיור מוגן למרכז גריאטרי. זה בית דירות עם תמיכה טיפולית לדיירים הקשישים שלנו.

איזה פעילויות אתם מקיימים במקום?

כל בוקר התעמלות עם מאמנים בוגרי וינגייט.

בצהריים יש לנו את "הפרלמנט", שיחות בעייני דיומא, משחקי חברה, פעילויות יצירה וכו'.

אחה"צ מוקדשים לפעילויות תרבות – האזנה למוסיקה, הופעות, ריקודים, הרצאות, סרטי קולנוע ובכלל בילויים משותפים.

יש לנו גם פעילויות רבות בשיתוף הקהילה, צה"ל, בתי ספר, עם גן הילדים שלידנו, הישיבה התיכונית הסמוכה  ואפילו עם המשטרה. 

מה הצרכים הטיפוליים של הדיירים שלכם?

כולם הם מה שנקרא "תשושי גוף", כלומר עם מגבלה כלשהי של תפקוד  גופני. יש אצלנו דיירים שחיים פה כבר שנים רבות ומקיימים אורח חיים עצמאי ככל הניתן. גם הפיקוח עלינו הוא לא של משרד הבריאות אלא של משרד הרווחה. יש יתרון ענק שהדיירים שלנו גרים רק עם אנשים שמתאימים לפרופיל שלהם.

המקום משרה אווירה נעימה ותרבותית

אז אתם מתפקדים כמו מחלקת "תשושים" במרכזים אחרים? 

אין אצלנו בכלל מחלקות. אנחנו מתפקדים כמו מרכזי דיור מוגן עם חדרים פרטיים. מטרתנו המרכזית היא להעלות את איכות החיים של הדיירים. מבחינה זו מה שמייחד אותנו  לעומתם הוא המחיר האטרקטיבי יותר שאנו גובים. כמו כן להבדיל ממתחמי דיור מוגן, אנחנו מקום קטן ואינטימי שמעניק אווירה משפחתית לפעילות הפנאי שלנו. יש לנו במקום רק כ-50 דיירים שלרובם חדר פרטי. 

הרושם הראשון שמקבלים מסיור במקום, הוא האווירה התרבותית. מוסיקה קלאסית מרגיעה נשמעת ברקע, המקום בוהק מניקיון. כל הקירות מעוטרים בציורי שמן צבעוניים, בעיקר של פרחים. צמחייה בכל פינה. על אף הסביבה האורבנית, הכניסה למקום נראית כמו גינה של וילה.

הכניסה לבית האבות "הדרים"

דרור, מאיפה לכם כל כך הרבה ציורים?

שים לב שזה לא רק ציורים אלא בכלל יצירות אומנות וחפצי נוי. את רוב הציורים רכשנו אבל יש כמובן ציורים שנתרמו וציורים של דיירי המקום. גרה אצלנו דיירת מבוגרת שהיא ציירת מקצועית. הציורים הרבים על הקירות הם חלק מהשאיפה שלנו להעניק לדיירנו סביבת מגורים איכותית.

מה מייחד את המקום שלכם?

אני מאמין שהחיים בסביבת אנשים כמוך שהם יחסית בריאים, רק מאריך חיים ומשפר איכות החיים. 

עם זאת, המקום שלנו נותן מענה אופטימלי לכל אותם צרכים רפואיים שבכל זאת קיימים. הצוות שלנו בונה לכל דייר ודייר תכנית טיפולית אישית.

דרור מנהל המקום עשה רושם של אדם מעט מופנם. לעומת דיבורו המתלהב על המקום, לא בנקל נאות להחשף אישית. התעקשנו שיספר קצת על עצמו וזכינו לסיפור נוגע ללב.

        דרור טייטלבום מנהל המקום

דרור מה הרקע המקצועי שלך ומה מביא אותך למקום הזה?

למדתי פסיכולוגיה אבל מהר מאוד הבנתי שמה שמעניין אותי הוא התחום הטיפולי. ניהלתי כ-20 שנה מקומות לאנשים עם צרכים מיוחדים.  עד שהגעתי לפה, לא היה לי ניסיון קודם עם טיפול בקשישים. בכל זאת אני רואה בעבודה שלי כאן, סוג של ייעוד.

למה כוונתך ייעוד?

אני מה שנקרא "דור שני" לשואה. 

לא הייתי אמור להיות קיים בעולם הזה, אני פה בזכות הנס שאבי שרד את התופת ההיא. המקום הזה  מעניק לי את הזכות לטפל באנשים שחלקם שרידי השואה. לאפשר להם לבלות את שארית חייהם בצורה האיכותית והטובה ביותר.

לפני כחודש נקלטה לפה שרידת שואה ערירית בת 98. אני מאמין שהסיבה שלא הביאה ילדים לאחר השואה קשורה לחוויות הקשות שעברה. היא מלאת שמחת חיים, רק לראות אותה כל בוקר ולהגיד לה בוקר טוב זו כבר שליחות. זה עיקר העבודה וזו עיקר העשייה.

תודה רבה דרור על הזמן שהקדשת לנו

תודה לך