אהבה בימי קורונה

המוטו של בית האבות, לספק לדיירים כמה שיותר עיסוק ועניין, לשמר את מצבם הנוכחי ולמנוע הידרדרות, מתקיים בהצלחה מרובה בשגרה ועמד למבחן במיוחד בתקופה האחרונה.

על ההתמודדות המוצלחת של בתי האבות של הרשת עם מגפת הקורונה והשלכותיה
הרבה אתגרים עמדו בחודשים האחרונים בפני הנהלת רשת בתי האבות – Tender Loving Care. 

מגפת הקורונה שפקדה את העולם העמידה את בתי האבות של הרשת, כמו גם את כל יתר בתי האבות בארץ, בפני קושי גדול ומשמעותי במיוחד.
הדיירים כולם משתייכים לקבוצת סיכון, הן בשל גילם והן בשל היותם סיעודיים ובעלי מחלות רקע, הצוות יוצא ובא ובו בזמן נמצא במגע יומיומי עם המטופלים, ולהכנסה לבידוד ישנן משמעותיות כבדות על תחושות הבדידות ומצב הרוח הכללי במוסד.
אבל ההתנהלות הנכונה והשקולה של מנהלי וצוותי העובדים ברשת, הפכה את האירוע לאירוע של הצלחה עם אפס נדבקים.

נעמה ברומר מנהלת בית האבות בהוד השרון ספרה לנו על התקופה הייחודית הזאת, על הקשיים אבל גם על היתרונות והרווחים שהפיקו ממנה.

פעילות משותפת, תמיכה מתמדת

בית האבות בהוד השרון הוא בית אבות משפחתי וכפרי הכולל 2 מחלקות : 

מחלקת תשושי הנפש, אנשים הסובלים מאלצהיימר ומחלות דמנציה נוספות אבל מתהלכים בכוחות עצמם, ומחלקה סיעודית של קשישים המרותקים לכסא גלגלים. 

כל 70 הדיירים בבית האבות זקוקים לעזרה וסיעוד מלא בכל פעולות היומיום והם מקבלים אותם מצוות המקום עם הרבה חום, אהבה ואכפתיות.
"בית האבות קטן ואינטימי", מספרת נעמה. "הצוות מכיר את כל המטופלים ונמצא לרשותם 24 /7, כאשר בכל משמרת ישנה אחות בכל מחלקה, מטפלים סיעודיים ולאורך כל היום נמצאים אנשים רבים נוספים המעבירים פעילויות נוספות: 

פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, עבודה סוציאלית ואפילו ספרים ואנשי טיפוח ויופי. לבית האבות מגיעים מדי פעם נגני אקורדיון ואורגנית, להקת נשים רוקדות ואפילו כלב מאולף המגיע פעם בשבוע ומהווה אטרקציה משמחת" . 

המוטו של בית האבות, לספק לדיירים כמה שיותר עיסוק ועניין, לשמר את מצבם הנוכחי ולמנוע הדרדרות, מתקיים בהצלחה מרובה בשגרה ועמד למבחן במיוחד בתקופה האחרונה.

שגרה בימי קורונה

התפרצות הקורונה עשתה שינוי. לא בסדר היום, אלא בהיבט הביקורים.
אם עד אז הגיעו לבית האבות ילדי גן ובתי ספר לביקור, וכמובן בני משפחות הדיירים שהגיעו בכל זמן ונשארו כמה שרצו, בקורונה נסגרו השערים.
ההתחלה לא היתה פשוטה. הבדידות הורגשה וצוות בית האבות עשה כל שביכולתו כדי להפיג אותה, אם באמצעות שיחות טלפון עם המשפחה בכל שעה שרצו ,וידיאו צ'ט עם טאבלטים ומכשירים ניידים ואם ע"י מתן חום, אהבה וחיבוק.
עובדי הבית והדיירים התנהגו כמשפחה אחת. 

"הקפדנו הקפדה יתרה", אומרת נעמה. "צוות בית האבות שלנו עובד לשמחתנו רק אצלנו והוא הקפיד על היגיינה מקסימלית שכללה חיטוי ידיים מתמיד, מסכה 24/7 ושמירה על מרחק בין אנשי הצוות."

גם סדר היום המובנה והפעיל של הדיירים סייע להמשכה היציב של קיום השגרה, ואפילו אלה שנהגו לשבת ולחכות לביקורי המשפחה, החלו לקחת חלק בפעילות: 

פעילות מוטורית לפתיחת הבוקר, ארוחת בוקר, האזנה למוזיקה, מפגש אוריינטציה והתעדכנות על הנעשה בארץ ובעולם, פעילויות יצירה, ארוחת צהריים, קריאת עיתון ומנוחה ועוד.

הגינה הגדולה של בית האבות והרחבה ענקית, אפשרו לקשישים להמשיך ולצאת לאוויר הפתוח ותקופת הקורונה עברה בסה"כ בנעימים ובנינוחות. הדיירים הרגישו מצוין והשתפרו גם בהיבטים חברתיים, רגשיים ונפשיים. 

המשפחות שהגיעו לבקר לאחר חודשיים של הסגר, נדהמו ממצבם הטוב של בני המשפחה.

היום שאחרי…

"עברנו תקופה שאפילו זקני הוד השרון לא זוכרים", אומרת נעמה. "אבל כולם בריאים ומרגישים נהדר. הקפדנו מאד על הנהלים ואנחנו עדיין מקפידים– וזה הוכיח את עצמו. המשפחות שבהתחלה כעסו והרגישו שאנחנו מחזיקים את יקיריהם כ"בני ערובה" מודות לנו היום ומעריכות אותנו מאד. זאת תחושה נהדרת ומספקת".
כיום מתנהלות הפגישות עם המשפחות בתאום מראש ועפ"י יומן. נפגשים בכניסה, במבואה או בחוץ אם אפשר, שומרים על מרחק של 2 מ' ועדיין לא מתחבקים ומתנשקים.
אני מאושרת, אומרת נעמה. הסוד להצלחה ולאיכות הטיפול טמון בצוות והצוות שלי הוא איכפתי ,חומל ומחבק. הוא סיירת המטכ"ל של הסיעוד. אנשים שנבחרו בקפידה ונשארים לעבוד אצלנו שנים רבות. לא בכדי מדורג בית האבות שלנו גבוה מאד במדדי האיכות של בתי האבות.
הקורונה הינה תקופת מבחן ועברנו את השלב הנוכחי בהצלחה ואני בטוחה שמכאן, היומיום יראה לכולנו הרבה יותר פשוט, אפשרי ואופטימי.