נוף הגפן בחיפה-סיפורו של בתי אבות סיעודי מורכב

בית אבות נוף הגפן בחיפה.

עושים את המורכב – פשוט.

הניסיון, האנשים, המקצועיות. הדברים שעושים את ההבדל באשפוז סיעודי -מורכב.

אילנית שמשונוב, אחות ראשית בבית האבות נוף הגפן בחיפה, פגשה אותנו כדי לספר לנו מהו בית אבות סיעודי מורכב, איך מתנהלת שגרת חיים במקום כזה הדורש השגחה וטיפול צמוד 24/7, והאם יש גם רגעים של אושר.

סיעוד מורכב, מה זה אומר בדיוק  ?

לפני, אומרת אילנית, אתחיל בהסבר מהו מטופל סיעודי מורכב. מטופל כזה הוא מטופל סיעודי אשר בנוסף לחוסר היכולת שלו לבצע פעולות יומיומיות, זקוק להשגחה צמודה של רופא עקב אחת האפשרויות: פצעי לחץ, צורך בעירוי תוך ורידי ממושך, דיאליזה או טיפולים כימותרפיים והקרנות.

הגורם המאשפז והמממן במקרה סיעודי מורכב הוא קופות החולים, הבוחרות באחד מהמוסדות הייעודיים הערוכים לטיפול המשולב סיעודי/רפואי.
בישראל כיום 34 מוסדות המוגדרים כסיעודי-מורכב מתוכם 17 בתי אבות פרטיים.

אני מאמין של אילנית גם אנשים בסטטוס סיעודי מורכב רוצים לשמוח, ליהנות מהנוף ולחיות

בית האבות שלנו, מספרת אילנית, ממוקם לא רחוק מהגנים הבהאים והוא כולל 5 מחלקות מתוכן 4 מחלקות סיעודי מורכב ואחת סיעודית רגילה.
נוף הגפן הוא בניין בן 6 קומות, כאשר בקומת הגג יש מקום יפה לשבת ולהסתכל על הנוף המדהים.
הבחירה של אילנית לתאר כך את המקום, אינה מקרית. "גם אנשים בסטטוס סיעודי מורכב רוצים לשמוח, ליהנות מהנוף ולחיות" היא אומרת, ואין ספק שהגישה הזאת עוברת כחוט השני לאורך כל התנהלות בית האבות.

שגרה של עניין ותעסוקה בבית אבות

אילנית מתארת שגרת יום קבועה, מסודרת ונורמלית.  אמנם מדובר באנשים חולים וסיעודיים, אבל כשהראש עובד, ויש עניין ורצון לעשות דברים – אנחנו יותר משמחים לענות על הצרכים.

אנחנו מתחילים את היום בהתארגנות, רחצות, טיפולים – כל אחד לפי צרכיו ומצבו.
אחרי ארוחת בוקר, מתקיימת תעסוקה לפי מחלקות – מלאכת יד, בישול, מוסיקה.
זה הזמן גם לטיפולים משלימים: שיחות עם עובדים סוציאליים, פיזיותרפיה, דיאטנית, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת ועוד.
"אנחנו משתדלים לגוון ולייצר עניין גם בתוך השגרה הסיעודית הלא פשוטה.

לאחר ארוחת הצהריים הולכים המטופלים למנוחה, נפגשים לקפה ועוגה, תעסוקת אחה"צ מפגש עם חברים.
אנשים נוטים לחשוב שבשלב הזה אין כבר עניין חברתי, אבל זה לא נכון. אנשים חברותיים נשארים כאלה, ואנחנו רואים קשרים יפים וחזקים בתוך המחלקות ובין המחלקות. יש אנשים שנמצאים אצלנו כבר המון שנים ויש להם חברויות חזקות ואמיצות.
בשעה 18:30 מתכנסים המטופלים לארוחת ערב ולאחריה חלק הולכים לישון, וחלק צופים בטלוויזיה.

מסירות, מקצועיות ומחויבות 24/7.

במהלך היום ישנן אחיות ומטפלים בכל מחלקה, בכל משמרת שלנו רופא יש לנו רופא לכל מחלקה וגם רופא תורן הנמצא פיזית במוסד. זה עוד דבר המבדיל בין סיעודי – לסיעודי מורכב

אילנית מספרת כי הצוות מאד וותיק ומאד מקצועי. כל האחים והאחיות בעלי תואר. גם הצוות הפרא רפואי וותיק ומכיר מקרוב את כל המטופלים ואת הצוות. זה נותן תחושה ביתית וחמימה שחשובה לקשישים מאד."

אנחנו כאן. הם לא לבד.

הקשר עם הצוות הקל מאד על המטופלים, היא אומרת, גם בשיא הקורונה, תקופה לא פשוטה ומאד מאתגרת מבחינת העדר ביקורים ותחושת בדידות. זאת כמובן לצד שיחות הווידיאו והקשר הטלפוני עם המשפחות שהקפדנו עליו מאד.
זה לא פשוט ,לא למטופלים במצב הזה ולא לבני משפחותיהם, להיות תלויים בחסדי זרים ומאושפזים רחוק מהבית. אבל אני חושבת שאנחנו משתדלים ומצליחים להעניק למטופלים רווחה גדולה ולמשפחות שקט נפשי.